מַלְכוּת שָׁמַיִם

… (..) גם בה, בייחד ממנה משפחה או שבט כדמות שבט לוי וליחד מין השבט אישים רבים להשגות הקרובות לשם יותר. ומפני היות המחשבה שבנפש המדברת משכן לשכל קראוה חכמי הקבלה היכל הקדש וכן קראו לשכל שם והוא רוח הקדש. ועניין זה הרוח הנאמן שקראוהו ג"כ מלכות שמים הוא שמראה לנביאים מראות משתנות ומתחלפות בהתחלפות כחות המשיגים. והיה משה רבינו ע"ה בתחלת השגתו מביט בפעולות השם והיה מנהיג כלל הכחות שצריך להנהיגם אל ההשגה. ועל כן דימה העניינים כולם בתחלה לרועה שמנהיג …

… באשר כבר רצה ומואס מה שבחר בו בימי הבחרות, ומכיר עניין הפחיתות אשר טרח אחריו כרצונו ובטבעו, ומפני שהש"י צוה להנהיגו בעול כבד והוא עול תורה. על כן הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. והנה קבלת עול תורה היא קבלת עול מלכות שמים, וראוי שלא להסיר העול ההוא אשר הוא רביד הזהב באמת מעל הצואר לעולם, כמו שנאמר "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" (דברים ד' ט'). ופרשו בו חכמי האמת, הוא אינו חייב עד שישב לו ויסירם מלבו, כלומר עד שיפרוק עול …

… ומספרו מלא"ך היר"ח ולא מד"ע קדמו"ן, אבל מעיד על עצמו ואומר אנ"י נבר"א והוא חכ"ם מדב"ר, הוא הרו"ח הכלל"י. וקראוהו חכמי המחקר שכ"ל הפוע"ל והוא רוא"ה ואינ"ו נרא"ה. ועוד קראוהו אישים, ורוח הקודש, ושכינה, ורוח הנאמן, ומלכות שמים, וכאלה והדומים להם קראוהו בשמות רבים. אלא שכוונת כל קורא שמו היא כוונה אחת שווה שאין חולק עליה. ואם כן יקרא השכל בלשוננו מלאך או כרוב, גם במקומות יקרא אלהי"ם כמו שאמרנו בעניין היות שמו כשם רבו. והנה שקראוהו …

… אלוהי באמצעות כ"ב אותיות שמספרם בכלל תתתרצ"ה. והנה סודם אתצ"ה ורמזם א"ת המל"ך ואם תכירם את"ה מל"ך. וזה אתה יודע כי מספרם מלכו"ת וסודם שפ"ע אלה"י. ואם תרצה ללכת בדרך זו לקבל ממנה רוח הקודש ואולי גם נבואה קבל עליך תחילה עו"ל מלכו"ת שמי"ם, ותכיר מהאותיות מהל"ך פני"ם ואחו"ר שנעלמו מרוב החכמים, ותבין מהל"ך רו"ח אופני"ם. ובחשבך במה שתחשוב תקבע העניינים הנחשבים בציור לבבך ותוליד מהם בספר הכתוב גם כן מחשבות מצורפות נוטות תמיד לאמת, והרע השליכהו …