מְצִיאוּת הַשֵּׁם

והם שני עדים שעל פי השם מתגלגלים שניהם על קו שוה תמיד. וגם שווי היום והלילה בזה ושווי הלילה והיום בזה עדים נאמנים. והמזלות חלקי העולם והשמות חלקי הנפש והימים והלילות חלקי השנה. הרי שלשה עדים נאמנים על מציאות השם ית' ועל השגחתו המיוחדת בשלשתם, והם עולם שנה ונפש הנזכרים בספר יצירה, הכולל חכמות מעשה בראשית לפי נגליו, וכולל חכמת מעשה מרכבה לפי נסתריו. והעד הוא הדבור הראשון שבו התחיל מחברו והוא אמר 'בשלשים' שסודו בגימטריא 'מעש"ה מרכב"ה' וענינו אצלינו הרכבת 'שם בשם'. וכן יחזקאל התחיל בו ברמז הזמן הנספר באמרו "ויהי בשלשים שנה", לפי הנסתר המקובל שבו.

ואלה הענינים והדומים להם לא יאות לאדם שלם מבקש האמת לשמעם, כל שכן להאמינם, וכל שכן לבקש ידיעתם או בחינתם אם הם אמת או שקר. כי הם שקר וכזב בתחילת המחשבה ניכרים לחכמי ולחוקרי החכמה ולמשיגי הנבואה. וזה לפי שכבר התבאר אצל אלה השלמים אנשי המעלות באמת, שידיעת השמות האמיתית היא המורה על מציאות השם ועל השגחתו המיוחדת בחכמים לפי מדרגותם ובצדיקים החסידים כפי הדבקם בשם וכפי התקרבם אליו ית' ועל שאר ענינים שבין השם ובינינו כי זו היא הדרך הנכונה להאמינה ולדעתה.

… עון", ועל זה אמר הרב שכל כוונת השם בנתינת התורה היא כדי לדעתו בהשגות שכליות וכדי להרחיק ע"ז ולמחות זכרה מהלבבות, שכל הכופר בע"ז כאילו מודה בכל התורה כולה. ועל כן בא בשני דברות הראשונות "אנכי יהוה אלהיך" ומלת "אנכי" מורה על חיוב מציאותו ית' ומלות "יהוה אלהיך" מורות על מה שאפשר להשיג ממהותו על ידי שמותיו. וזו היא ידיעת השם. ועניין "אשר הוצאתיך" מורה על השגחתו ית' בנו.  אמנם עניין הרחקת ע"ז והוא כל עובד שום עבודה לזולתו או עובד עבודה שאין …

ודע שהציור השכלי לא ישיג דבר כי אם אמת. כאמרך מציאות השם בהשגת שלילות והרחקות חסרונות ופחיתויות ממנו ית', ובמציאות המלאכים, ובמציאות הגלגלים, והרבה מתנועותיהם שאינם מורגשות. כי המורגשות מהם מושגות לראות בעין, ואין צריך להשיגם בשכל. ובמציאות הויות היסודות ארבעה, לא פחות ולא יותר והויות …

דע כי נאמר בספר יצירה "עשר ספירות בלימה מספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש" (א' ב'). ונאמר בתורה על "שני לוחות אבנים כתובים באצבע אלהים" (דברים ט' י'), ובם עשרת הדברים שהם חמש כנגד חמש. א' מציאות השם וכנגדו ו' העדר צורת האדם. ב' חלוף השם האדון מעבדיו הנקנים לו בזולתו. ז' כנגדו חלוף האשה שהיא קנויה לבעלה במי שאינה קניין לו. וזה ענף יוצא מן השרש הראשון גם הוא העדר המציאות המסודר מן העיקר. ג' הסרת קניין מיוחד מבעליו והוא שכל …

… ח' שמות, חללי ג' שמות, יהו"ה שם אחד הרי י"ב שמות. וסימן באש הרחמים החמרים בצורה זה הוא מקום המשפט. ו"מקום המשפט שמה רשע ומקום הצדק שמה הרשע" (קהלת ג' טז') הרי שם העשרה. ב' בראשית מורה על חידוש העולם, א' אנכי מורה על מציאות השם, ש' שמע מורה על ייחוד השם. על כן צריך לדעת שם השם המיוחד ומשלש, והאחד מהם כשלשה והשלשה מהם כאחד. והאחד והשני והשלישי שווים ויורו על שלשה הוויות ראשונות שוות. ואמנם הן מורות בגלגל על שלשת צורות הזמן בצורה …

… יהו"ה מדת רחמים ושם אלהי"ם מדת הדין. ור' אברהם בן עזרא אמר כי פעם יורה על העצם ופעם על מדה. כעניין ב"וארא" כשזכר ושמי יהו"ה לא נודעתי להם" (שמות ו' ג'). סוף דבר שאחר שנודע במופת שלא יתכן שיושג השם לזולתו ולא יושג ממנו כי אם מציאותו והוא שאינו נעדר בשום פנים ובריותיו וקיומם יעידו על מציאותיו ועל קיומו הנצחי ועל יחודו ית', אין שם דרך להשיגו באלה ההשגות כי אם על ידי אמיתת מעשיו שיורו עליהם שמותיו ית'. ומפני היות זה השם מורה על זה העניין כולו שזכרנו כמו שזכר …