מַהוּת

… ומציאותך ועל ישות זולתך ומציאותו בשני דרכי העדים הראשונים ר"ל בהרגש ובהשכל. ואחר שהוא כן החקירה הזאת והשאלה הזאת שהיא אחת מד' שאלות החכמה שהם יש ומה ואיך ולמה, הנה בעילה שאין צורך לשאול עליה שאלת ישותך, אבל אחר זה צריך לשאול על מהותך ולאמתו במופתים. כי זאת השאלה יותר נסתרת מן הראשונה. ולך עדות ברורה גם כן שכל מציאותך מזולתך ר"ל שלא עשית אתה עצמך אבל עשאוך אחרים. ועוד אחר שתדע זה עוד תשאל למה נבראת בעולם. ובדעתך אלו הד' שאלות במופתיהם תגיע אל מה …

וסוד אם הוא שאלת היש כלומר אם יש דבר נמצא בך. וסוד מה הוא שאלת המהות מהו הדבר הנמצא אחר שהתבאר חיוב מציאותו והוראתו אצלנו בשם. כאמרו "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" (שמות ג' יג) וסודו אלהי"ם ומיד "ויאמר אלהים". וכן חייב כל אדם לומר בלבו מה אלו ואם בעצמו כוחות רבות דין עליו לישאל לשכלו …

ועל כן אנחנו אומרים שתאריו שהן מדותיו אינן דבר נוסף על עצמו בשום פנים. וכמו שלא נוכל להשיג מהות עצמו כן לא נוכל להשיג מהות מדותיו, אבל משמותיו נכיר פעולות מדותיו ממנו יותר בשלמות ית' אצלו. כי הוא הקרוב אליו יותר מכולנו ואשר לא ידע מהם דבר או לא ישגיח בהם בשום צד הוא הרחוק ממנו ית' בתכלית הרוחק. וסידורו במציאות למטה מסדר אישי מין …